נדב הולך ל״שומרי הגן״. זה חוג מקסים שקורה ביער. קבוצה של ילדים ומדריך מבוגר שרגילים לחיות בבית בנוי מלבנים, פוגשים את הטבע לכמה שעות בכל שבוע. הם לומדים להתמודד עם תנאים שונים ממה שהורגלו וזה דורש הסתגלות.
הילדים מתנסים בכל מיני התנסויות. מבעירים מדורה בלי גפרורים, מכינים מאכלים מהצמחייה שבאזור, מגלפים כלי עבודה שימושיים, בונים מחסה מענפים, פוגשים חיות שאיתם אנחנו חולקים את האדמה. מקשיבים לסיפורים של המדריך. סיפורים על שבטים שחיים בדיוק ככה את החיים שלהם ולא רק לכמה שעות בשבוע, אלא חיים שלמים בהרמוניה מלאה עם הטבע, הרמוניה שאנחנו שהתרחקנו מהטבע כבר שכחנו לגמרי.
חורף עכשיו, קר, גשום ובוצי. יש לנדב מגפיים ובגדים חמים. אני מכין לנדב תיק עמוס בכל הציוד הדרוש, צלחת וכוס רב פעמיים, מים, בגדים להחלפה, אולר לגילוף, כובע צמר, פנס ראש (כי מחשיך מוקדם) ועוד. אני מקווה שלא שכחתי כלום, שלא יחסר, שיהיה לו כל מה שהוא צריך. שלא יהיה כל כך חשוף.
נדב מניף את התיק על הכתפיים ומתלונן שהתיק כבד מידי. הוא אומר שאני שם יותר מידי דברים ושהוא לא צריך כל כך הרבה ושזה סתם לא נח. אבל הוא ממשיך ללכת ומתמודד עם המשקל.
ואני חושב על זה שכהורה כל כך חשוב לי לצייד את הילדים שלי בכלים טובים כדי שיצליחו להתמודד עם כל מה שקורה שם בעולם הגדול. חשוב לי שיהיו להם את הכישורים לתקשר את עצמם, את מה שהם צריכים וגם כדי שידעו לשים גבולות. חשוב לי ל״צייד״ אותם בידע, כי ידע זה כח. חשוב לי להכין אותם לקראת מה שהולך לקרות, כדי לשמור עליהם מפני הפתעות לא נעימות.
מעולם לא חשבתי שהכלים והמיומנויות האלה עלולים לפעמים להכביד ולהקשות. מעולם לא חשבתי שאולי כל הידע הזה עלול להציף אותם וליצור הימנעות. לא חשבתי שכל המודעות הזו עשויה להרחיק אותם מהאינטואיציה הטבעית ומהספונטניות הילדית הקלילה שלהם.
מה ילד באמת צריך שיהיה לו בתיק?
ילד צריך סקרנות, פתיחות ויכולת טובה להקשיב לעצמו. הוא צריך לדעת שאוהבים אותו ורואים אותו וסומכים עליו. ילד צריך מבוגר אחד לפחות שהוא מעריך שישמש לו דוגמא, וזהו! כל השאר אלה הדברים שקיבלנו מההורים שלנו, שסחבנו על הכתפיים שלנו במשך הרבה מידי שנים, ועכשיו אנחנו מחפשים כתפיים צעירות וחזקות שמסכימות לקחת חלק מהמטען הכבד הזה.
זה כל מה שילד צריך, וזה כל מה שכל אחד צריך.