בְּבִנְיָמִינָה רַבָּתִי יֵשׁ רַכָּבוֹת
שֶׁמַּגִּיעוֹת לְתֵל-אָבִיב תּוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת.
אֶפְשָׁר לִקְרֹא בַּדֶּרֶךְ אֵיזֶה סֵפֶר טוֹב,
בְּלִי פְּקָקִים,
יֵשׁ מִזּוּג,
מַמָּשׁ חֲלוֹם רָטֹב.
כָּךְ חָשַׁבְתִּי לְתֻמִּי.
כָּךְ חָשְׁבוּ עוֹד כַּמָּה אֲנָשִׁים טוֹבִים
שֶׁגָּרִים בָּאֵזוֹר שֶׁל בִּנְיָמִינָה רַבָּתִי.
אֲבָל הָרַכֶּבֶת
צָרָה מִלְּהָכִיל
אֶת כָּל הַתּוֹשָׁבִים,
וַהֲרֵי כֻּלָּם כָּל כָּךְ טוֹבִים.
וּבְכָל בֹּקֶר חוֹלְפוֹת לָהֶן
רַכָּבוֹת עֲמוּסוֹת לַעֲיֵפָה
בַּנּוֹסְעִים שֶׁעָלוּ עוֹד בְּנַהֲרִיָּה
אוֹ חֵיפָה.
וַאֲנִי מְפַלֵּס אֶת דַּרְכִּי
אוּלַי קְצָת בְּחֹסֶר נִימוּס
מִסְתַּפֵּק בַּעֲמִידָה
בְּאֵיזֶה מַעֲבָר דָּחוּס.
הָרַכֶּבֶת שֶׁל בִּנְיָמִינָה זוֹ הַצְלָחָה כַּלְכָּלִית.
הַקָּרוֹן לָעֲשִׂירוֹן הָעֶלְיוֹן
זוֹ חֲוָיָה שׁוֹנָה בְּתַכְלִית
כָּל מוֹשָׁב מְסֻמָּן,
יֵשׁ שֶׁקֶט וְסֵדֶר מוֹפְתִי,
הַדַּיָּלוֹת מוֹזְגוֹת לְךָ וִיסְקִי מְצֻיָּן
וּמְחַיְּכוֹת חִיּוּךְ שֵׁרוּתִי.
וּבְכָל בֹּקֶר כָּל תּוֹשַׁב בִּנְיָמִינָה רַבָּתִי
מַגִּיעַ בַּחֲרִיצוּת וּבְרִכְבּוֹ הַפְּרָטִי,
מַחֲנֶה בְּקִרְבַת מָקוֹם
כָּךְ סְתָם לְאֹרֶךְ כָּל הַיּוֹם,
בַּחֵלֶק הַמִּזְרָחִי,
בַּחֵלֶק הַמַּעֲרָבִי,
בַּחֲנָיָה בְּתַשְׁלוּם אוֹ בַּחֲנָיָה בְּחִנָּם,
וְגַם בַּשָּׂדוֹת
וְהַמּוֹעָצָה שֶׁל בִּנְיָמִינָה מַחְלֶקֶת דוח”ות.
כָּל הַתּוֹשָׁבִים שֶׁל בִּנְיָמִינָה רַבָּתִי
נִפְגָּשִׁים בְּבֵית קָפֶה אָפְנָתִי
שָׁם בָּעִיר הַגְּדוֹלָה
עִם כָּל הָאֶפְשָׁרוּיוֹת
מָה יֵשׁ שָׁם שֶׁאֵין כָּאן?
אֲנִי מַתְחִיל לַחֲשֹׁב
מַדְלִיק בַּבַּיִת מַזְגָן
וְקוֹרֵא אֵיזֶה סֵפֶר טוֹב.