בלדה לקורונה

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלַיִךְ לָרִאשׁוֹנָה
הָיִית כָּל כָּךְ מְלֵאָה בְּעַצְמֵךְ
נִפַּחְתְּ שְׁרִירִים
הוֹפַעְתְּ בְּכָל הָעֲרוּצִים

וַאֲנִי קְצָת הִתְבַּלְבַּלְתִּי
נִבְהַלְתִּי, הִתְכַּוַּצְתִּי,
הִסְתַּגַּרְתִּי,
נֶאֱסַפְתִּי אֶל עַצְמִי

הִגַּעְתִּי לִקְצָווֹת חֲדָשִׁים
שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי בִּי
וְאָז הָיָה שֶׁקֶט
וּמִתּוֹכוֹ שָׁמַעְתִּי דֶּלֶת נִפְתַּחַת
בַּתּוֹדָעָה הַקּוֹלֶקְטִיבִית
וּפִתְאוֹם מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ וְטוֹב הִתְאַפְשֵׁר

וְעַכְשָׁו אַתְּ קְצָת מְכֻוֶּצֶת
אַחֲרֵי הַכֹּל גַּם אַתְּ זְמַנִּית
כְּמוֹ כֻּלָּנוּ
אֲפִלּוּ שֶׁלְּרֶגַע הִתְבַּלְבַּלְנוּ

וַאֲנִי לוֹמֵד לְקַלֵּף
עוֹד שִׁכְבָה שֶׁל כְּסוּת
מֵעַל אֲרֶשֶׁת פָּנַי
וַאֲוִיר נָקִי
שָׁב אֶל רֵאוֹתַי

נִפָּרֵד לְשָׁלוֹם וְתוֹדָה עַל הַשִּׁעוּר
הַשִּׁגְרָה קוֹרֵאת לִי לַחֲזֹר
חַמָּה וּמֻכֶּרֶת
אַךְ בְּתוֹכִי אֲנִי יוֹדֵעַ
שֶׁהַכֹּל הִשְׁתַּנָּה
וְדָבָר לֹא נִשְׁאַר כְּשֶׁהָיָה