אֲנִי אַף פַּעַם לֹא בּוֹכֶה
מוּל אֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי מַכִּיר
קָשׁוּחַ וְיַצִּיב,
מַמָּשׁ כְּמוֹ קִיר
מִתְרַגֵּשׁ, שָׂמֵחַ, עָצוּב,
קַלֵּי קַלּוּת
אֲבָל לִבְכּוֹת עִם דְּמָעוֹת
גַּם לֹא בְּטָעוּת
לִפְעָמִים הַבֶּכִי עוֹלֶה
וְנִתְקַע בַּדֶּרֶךְ,
בֵּין הַסַּרְעֶפֶת לַגָּרוֹן
בְּעֵרֶךְ
יוֹתֵר קַל לִי לְהִפָּתַח
מוּל אֲנָשִׁים זָרִים,
הֲרֵי מִמֵּילָא
אֲנַחְנוּ לֹא מַכִּירִים
אֵין צִפִּיּוֹת
הַכֹּל מֻתָּר,
אָז לָמָּה לֹא לִבְכּוֹת בְּיַחַד
כְּשֶׁאֶפְשָׁר
הֲכִי קַל לִי לִבְכּוֹת לְבַד
בַּטֶּבַע אוֹ בַּמְּכוֹנִית
לְהִתְרַגֵּשׁ מִשִּׁיר עָצוּב בָּרַדְיוֹ
אוֹ מִפְּרִיחָה צִבְעוֹנִית
לִפְעָמִים עַל הַסַּפָּה
בְּאֶמְצַע סֶרֶט דְּרָמָה,
הַדְּמָעוֹת יוֹרְדוֹת בְּשֶׁקֶט
מַרְטִיבוֹת אֶת הֲפִּיגָ’מָה
פַּעַם הַבֵּן שֶׁלִּי רָאָה אוֹתִי
וְזֶה נִרְאֶה לוֹ דֵּי מְשֻׁנֶּה,
כִּי הֲרֵי אַבָּא
אַף פַּעַם לֹא בּוֹכֶה
וַאֲנִי דַּוְקָא מִשְׁתַּדֵּל לְשַׁכְנֵעַ
שֶׁלִּבְכּוֹת זֶה בָּרִיא
וּלְגַמְרֵי מֻתָּר
אֲבָל הוּא, מַמָּשׁ לֹא מַסְכִּים
כַּמָּה מוּזָר
הוּא חוֹשֵׁב מַמָּשׁ אַחֶרֶת
אוֹ בְּדִיּוּק אוֹתוֹ הַדָּבָר