נדב ביקש שאקנה לו מברגה, ולא צעצוע אלא אחת אמיתית, כזאת חזקה ש״אפשר להבריג איתה ברגים אמתיים בכוח״. ביום רגיל הייתי מחייך לרגע ומסביר לנדב שמברגה זה דבר יקר ושילד ממוצע בן 5 וחצי לא ממש “צריך” מברגה אמיתית ושמברגה אמיתית היא באמת מאוד חזקה אבל אולי גם קצת מסוכנת ושמברגה צעצוע זה דווקא ממש נחמד והרבה יותר זול. הייתי יכול להסביר לו שלאבא אין בכלל מברגה ושעד היום אבא הבריג אולי מאות ברגים בעזרת מברג רגיל.
אבל זה לא היה יום רגיל.
כי בבוקר של אותו יום נדב ואני הגענו ביחד עם יעל לבית הספר שלה, כמה ימים לפני תחילת הלימודים. כמו ברוב בתי הספר גם כאן מנצלים את פגרת הקיץ להכנת המבנה ופנים הכיתות לקראת השנה החדשה. ובניגוד לרוב בתי הספר שבהם כל עבודות ההכנה נעשות על ידי אנשי מקצוע ולנו ההורים נותר רק להביא את הילדים ביום הלימודים הראשון ולבית ספר מוכן ומזומן, בבית הספר של יעל כל ההורים מוזמנים לתרום מכישוריהם לטובת ההכנות. ואני, כהורה מנוסה (כבר שנה שנייה), ידעתי שכדאי גם להביא איתי את כלי העבודה שלי כי זה גם חלק מהעניין כאן.
קדחתי, תליתי, הברגתי, חיברתי ועוד כל מיני עבודות, ובסה”כ הרגשתי מועיל ותורם, ומה שהכי כיף זה שהכל נעשה באווירה מאוד נעימה ובשותפות מלאה בין צוות בית הספר וההורים. ובתוך כל האופוריה הזו ראיתי את נדב (נושא הכלים שלי), מרוכז בתפקידו, ומעביר כלי מכאן לכאן, לומד על דיבל ושייבה ועל ההבדל בין מקדח עץ למקדח בטון. ראיתי את הניצוץ בעיניו ואת ההתרגשות שבלמידה תוך כדי עשייה.
ואז זה קרה, המפגש של נדב עם המברגה (של אחד המבוגרים). ראיתי אותו בוחן אותה בקפידה, אומד את משקלה בידיו הקטנות. הרשיתי לו ללחוץ על הכפתור ולהרגיש את השינוי במהירות הסיבוב. עיניו של נדב נצצו וחיוך גדול התעגל בשפתיו. נדב בכלל לא נראה כמו ילד באותו רגע, אלא כמבוגר שאוחז בכלי עבודתו ביציבות ובמיומנות. נדב התייחס מידי פעם אל המברגה כאל אקדח ואפילו בלבל בשמות. ובסופו של דבר ביקש שתהיה לו מברגה משלו… אבל אמיתית.
ומכיוון שזה לא היה יום רגיל, ובניגוד לכל שיקול דעת סביר, ותוך חיבור לאינטואיציות שלי הסכמתי מייד ובלי שום ויכוח.
אחרי כמה ימים חזרתי הביתה עם מברגה חדשה ומבהיקה. נדב היה מאושר, ויש לציין שגם יעל הראתה התעניינות רבה. שמעתי את יעל ונדב מדברים וחולמים על כל הדברים שהם יבנו בעזרת המברגה ובאותו רגע כבר היה לי ברור שלא משנה כמה ברגים המברגה הזו תבריג את ההשקעה שלה מבחינתי היא כבר החזירה.