תודה🙏

לפני כמה חודשים נפצעתי בברך במהלך ריקוד. נאלצתי לוותר על הרבה מהפעילויות הגופניות והתנועתיות שהפכו להיות חלק משמעותי באורך החיים שלי. זה היה מטלטל וכואב וזה הגיע בזמן מאוד לא נוח שבו הגוף היה עוגן מאוד חזק בחיים שלי. העוגן התנתק ממני, הרגשתי שאני נסחף, הייתי אבוד, נאבקתי בזרם. זה היה כואב ועצוב.

כמה ימים אחרי הפציעה הייתי אמור להיות בסדנת ריקוד של יעל. התנצלתי בפניה והבטחתי להעביר לה את התשלום למרות שלא אוכל להגיע. התגובה שלה הפתיעה אותי. היא הזמינה אותי להגיע למרות הפציעה ולנסות לעשות רק מה שאני יכול, מקסימום לשבת ולצפות מהצד.

למרות החששות הגעתי. יהיה מיותר לנסות להסביר איך זה בדיוק עובד. חוויתי שם את הריקוד כריפוי הכי עוצמתי והכי רך בעת ובעונה אחת. כך תוך ימים בודדים המעגל נסגר והריקוד חזר אלי. הזמניות הייתה מאוד מוחשית עבורי ודרכה קמתי לדרך חדשה, אולי אפילו כמה דרכים.

הבנתי שאני זקוק לעזרה והתחלתי בתהליך שיקום. הדבר הראשון שפגשתי היה האגו שלי ושם גם נפרדנו. כשמתחילים מהתחלה האגו קצת מיותר. התחברתי לכאב ממקום של הרפיה ונשימה. עברתי כמה סוגים שונים של טיפול. אצל מאיה עברתי טיפול של ״הקשבה קוונטית״ שאפשר לי לשחרר כמה חסימות רגשיות, ולדעתי הטיפול הזה קיצר לי שליש מתהליך השיקום.

בקליניקה של סלאבה פגשתי אנשים מקסימים שקיבלו אותי, הקשיבו לי וסבלו אותי גם כשטעיתי והחמרתי את הפציעה שלי. הגעתי לשם שבוע אחרי שבוע וחזרתי הביתה מלא באנרגיות. למדתי שם המון. קיבלתי עידוד ופידבקים שהחזירו לי את הביטחון ואת החיבור ביני ולבין הגוף שלי. חיבור שתמיד פקפקתי בקיומו. הספק נעלם והשמחה חזרה.

ולאורך כל הדרך טלי זוגתי מאוד תמכה, עזרה, פרגנה, הרגיעה ועשתה לי הרבה שקט בתוך תהליך מאתגר ומטלטל.

השבוע חזרתי לרוץ אחרי הפסקה של כמה חודשים. זו הייתה ריצה קצרה ובלי עומס גדול, אבל זו ההתחלה, ואני בהודיה גדולה לכל האנשים הטובים שליוו, תמכו, לימדו, הקשיבו ואתגרו אותי להמשיך ולא לוותר.

תודה.