תקווה

זוכרים

שפעם עזרת לשכנה שקצת הסתבכה
או אדם זר שנקלע לצרה וחילצת אותו בלי לחשוב בכלל

את הפעם ההיא שתכננת טיול וכולם כל כך נהנו
ואת כל הפעמים שהכנת ארוחה ולא נשאר פירור

את הפעם ההיא שלא הבנת מה הילדים רוצים ממך
אבל בלב הרגשת שצריך להקשיב להם
ובסוף התברר שזה היה הדבר הנכון

ואת כל הפעמים שהיה להם קשה
ופשוט תמכת בהם מבלי להעביר ביקורת

את הפעם שמאוד העריכו אותך על העבודה שלך
את הפעם ההיא שבתוך כל העומס
פינית את אחר הצהריים לבלות עם הילדים בבריכה

ואת כל הפעמים שהתבוננת בטבע
בהשתאות ופליאה
ואת הפעם ההיא שקמת מוקדם מוקדם
רק כדי לצפות בזריחה

לפעמים, כשהמציאות מציפה ויש הרבה דאגה,
אני פתאום קצת שוכח
הראש עושה עלי תרגיל ומנסה לשכנע
שהכל שחור ושהאור לעולם לא יחזור

אז אני מכין רשימה
שמזכירה לי את הדברים הטובים שהיו
ואני קורא אותה לעצמי שוב ושוב
עד שחוזרת לי האמונה שיהיו עוד רבים וטובים
ושהיא תתארך ותגדל