במשך תקופה ארוכה הייתי מתייחס בזלזול מופגן לכל צלמי הסלפי. בתור צלם חובב זה נראה לי לא רציני ואפילו קצת אנוכי כל ההתעסקות הזו בעצמי ובאיך שאני נראה על רקע כזה או אחר. ואז הקרמה זימנה לי תקרית מעניינת. המצלמה האחורית בטלפון שבקה חיים ונותרתי רק עם מצלמת הסלפי.
הבנתי את המסר והחלטתי לא למהר ולתקן את התקלה. וכך במשך כמה חודשים הסתובבתי עם מצלמת סלפי וצלמתי רק סלפי, אפילו מסמכים (חוויה משעשעת בפני עצמה). בתקופה הזו גילית כמה זה מאתגר לצלם תמונת סלפי טובה ולמדתי להעריך את הז׳אנר גם כצלם חובב וגם כתופעה תרבותית. למרות נסיונות רבים ונשנים מעולם לא הצלחתי להגיע לסלפי ברמה שמניחה את הדעת.
בינתיים המצלמה כבר תוקנה וחזרתי לשגרת הצילומים הרגילה. אולי פשוט נולדתי בדור הלא נכון.