קשה להיות חייל צייתן שמבצע כל היום פקודות שהונחתו בידי אחרים. קשה גם להיות מלך שמקבל כל היום החלטות ומחלק פקודות עבור אחרים. הקושי מתחיל ונגמר במילה ״אחרים״. כשנבין שאין אחרים, יש רק אנחנו, וכולנו ביחד בתוך הדבר הזה שנקרא החיים, רק אז הקושי יתחיל להתפוגג. כשנצליח לצאת מהתבניות של מנהיג ועדר, מטפל ומטופל, מורה ותלמיד, מנהל ופועל, כשנבין שכל אחד מאיתנו הוא גם קצת מלך וגם קצת חייל וגם קצת מהכל, אני מאמין שיהיה פה יותר שמח ונעים.
לקחת אחריות משותפת זה לא בהכרח לשתות רוק של חולה קורונה ״אחר״, אבל זה כן לקחת אחריות על הרוק של חולה קורונה, גם כשהרוק שלי ממש לא חולה. היום יצאתי מחנות קטנה כשהלב שלי מעט יותר רחב, אחרי שהמוכר סיפר שכל הפריטים בחנות נמכרים ב- 25% הנחה מתוך התחשבות במצב.