באנו לעולם הזה כדי להפיץ קצת אור ואהבה וגם לקבל קצת מאחרים. זה מבחינתי המשחק הפשוט של החיים ואני כאן כדי לשחק ולא לצפות מהצד. אבל מה זה האור הזה שכולם מדברים עליו כל הזמן. מה האיכות שלו? האם הוא באמת כזה בהיר ולבן וטהור ונקי ומושלם?
הבוקר למדתי עוד דבר משמעותי. הבנתי שאת רוב האנרגיה שלי אני משקיע במקום הלא נכון. הבנתי שאני כל הזמן מנסה להיות מישהו או משהו אחר. משהו שהוא לא טבעי ודורש המון מאמץ. הבנתי שככל שאני מתעקש יותר ככה הדרך מראה לי שאני בכיוון הלא נכון. הבנתי שהעקשנות לא תמיד משתלמת ושכדאי לקרוא את הסימנים ולפעמים לעצור רגע.
וכשעצרתי הבנתי שהמקום שאני נמצא בו ממש עכשיו ברגע זה הוא מושלם וטהור ונקי בדיוק כמו שתמיד שאפתי. וזה ממש הפתיע אותי כי בכלל לא התכוננתי לזה. איך יכול להיות שזה קרה ככה סתם פתאום ועוד עם ברך דפוקה!
הברך הדפוקה שסובבתי אתמול בערב קצת מעבר למה שכדאי לנסות, היא בדיוק מה שגרם לי לראות את הדברים קצת אחרת. זה לא המקום אלא נקודת המבט, וזו בדיוק הנקודה. מה שיכול להראות בעיני האחד כאפור ומשעמם עשוי להתפס בעיני כמרגש ומפתיע.
אז גם אם היה נראה שהאור שלי היום הוא קצר אפור וכחול וסגול עם קצת לכלוכים בפינות, זה בכל אופן האור שאני בוחר להפיץ כרגע. מעניין לאיזה עיניים האור שלי יגיע היום ואיך העיניים הטובות האלה יבחרו לראות אותו.
יום מואר.