יש לי שני חתולים חמודים שאנחנו מגדלים בבית, אח ואחות. החתולים כבר בני 5 והם אצלנו מאז שהם גורים קטנים. חתולים הם לא בדיוק חיות בית ואין להם שום בעיה לחיות בחוץ, אנחנו אפשרנו להם את הגמישות של לטייל בין החוץ לפנים. בכל פעם שאחד החתולים ילל בבקשה לצאת או להיכנס היינו ניגשים לדלת ופותחים אותה בשבילו.
לפני חודש בערך הרגשתי שלגמרי נמאס לפתוח ולסגור את הדלת ולשרת שני חתולים תזזיתיים במיוחד שמסוגלים לצאת ולהכנס מהבית עשרות פעמים ביום. קניתי דלת חתולים, התקנתי אותה וביקשתי מהילדים שילמדו את החתולים להשתמש בדלת. חשבתי שזה יהיה סידור מצויין. מצד אחד החתולים יקבלו יותר עצמאות ויוכלו לצאת ולהיכנס מתי שבא להם, ומצד שני זה ישחרר אותנו מהעול המציק.
לאחר כמה ימים החתול האח ״חופש״ למד לפתוח את הדלת בעצמו והוא נכנס ויוצא מהבית באופן עצמאי. לפעמים הוא עדיין קצת מיילל, אנחנו לא מתייחסים ואז הוא מבין את הרעיון ועובר בפתח. לעומת זאת אחותו ״פטל״ יכולה ליילל במשך דקות ארוכות ולדרוש ביתר שאת שמישהו יפתח לה את הדלת כמו שהיא התרגלה ב- 5 השנים הראשונות לחייה. היא תראה את אחיה יוצא ונכנס אבל היא לא תעבור בעצמה. היא תראה אוכל מאוד טעים ומפתה שמונח ממש מעבר לדלת (הדלת קצת שקופה וניתן לראות ולהריח דרכה) והיא לא תעבור שם.
השינוי הוא הקבוע היחיד. הכל נמצא בשינוי מתמיד כל הזמן. המציאות שסביבנו, וגם התודעה שלנו, העולם הפנימי שלנו גם הוא משתנה ומתפתח בקצב שלו. על השינויים החיצוניים לא תמיד יש לנו שליטה, לעומת זאת השינויים הפנימיים ניתנים לוויסות מסויים. אני יכול לשלוט בקצב שבו השינויים קורים בתוכי במידה מסויימת. לעיתים אני בוחר לרוץ קדימה ולעיתים אתקדם לאט ובמתינות.
לכל אחד יש את הקצב הפנימי שטבעי לו ולעיתים יהיה לי קשה להאיץ או להאט את התהליך הפנימי הטבעי שמתרחש בתוכי. לפעמים ישלוט בי הפחד ויעצור עצירה מלאה ולא יאפשר לתהליך להתקדם בכלל.
פטל חווה כעת שינוי חיצוני משמעותי שלא היה לה שום שליטה עליו. ויש משהו בפנימיות שלה שמתנגד לשינוי הזה שקרה שם בחוץ, ככל הנראה פחד מהלא מוכר. ההתנגדות הזו גורמת לה ולנו לשלם מחיר, לעיתים מחיר כבד, לפעמים היא תמתין בחוץ הרבה מאוד זמן עד שמישהו יגיע לפתוח לה את הדלת.
מעניין אותי לגלות מה יקרה בהמשך. האם פטל תלמד לצאת ולהיכנס בכוחות עצמה, או שמא אנחנו נמשיך לשרת אותה גם כשאין בזה צורך.